רבי משה יהושע בזשיליאנסקי – רבי אלתר טפליקר: המלקט הגדול

לדמותו הפלאית של החסיד המפואר, רבי משה יהושע (אלתר) טפליקר הי"ד יום הזיכרון: י"ב באדר ב'

כשאנו, חסידי ברסלב, פותחים את ארון הספרים ברגעי המשבר, כשנפשנו מבקשת עידוד, נחמה או עצה מעשית איך לדבר עם השם – היד נשלחת כמעט מאליה אל הספרים הקטנים והמאירים ששינו את פני החסידות: "משיבת נפש" ו"השתפכות הנפש" ו"אמונת עיתך".

מאחורי הספרים הללו, שהפכו ללחם חוקו של כל מבקש ה', עומדת דמות הוד, ענק שבענקים שבחר בדרך הפשיטות והתמימות. רבי משה יהושע בזשיליאנסקי, הידוע בכינויו האהוב – רבי אלתר טפליקר.

חוליה בשרשרת הזהב

רבי אלתר לא היה רק "סופר". הוא היה חוליה חיה ומפעמת בשרשרת המסירה של תורת רבינו הקדוש. הוא נולד בעיירה טפליק (הסמוכה לאומן) לאביו, רבי אשר זעליג, שהיה מתלמידי מוהרנ"ת.

הוא זכה לגדול בין עריות האמונה. בזיווגו השני היה חתנו של רבי נחמן מטולטשין, וגיסו של רבי אברהם חזן. אך את עיקר תורתו ודרכו קיבל ממורו ורבו המובהק, הגאון האלוקי רבי נחמן מטשערין זצ"ל. רבי אלתר היה יד ימינו, ומי שזכה להעתיק ולהכין לדפוס את הספר 'נחת השולחן'.

המהפכה: להנגיש את האור

רבי אלתר ראה ברוח קודשו את הצורך של הדורות הבאים. הוא הבין שהאור הגדול של ליקוטי מוהר"ן צריך לרדת לכלים שכל יהודי יוכל לקבל. הוא היה הראשון שיזם את המהפכה של "ליקוט לפי נושאים".

במקום שהאדם יחפש בכל התורה כולה, רבי אלתר אסף, בירר וליקט את היהלומים לנושאים הבוערים ביותר בחיי עבודת השם:

• משיבת נפש: ספר הספרים לחיזוק, עידוד והתעוררות, המגלה את הכוח הפנימי של הנשמה גם במקומות הנמוכים ביותר.
• השתפכות הנפש: המדריך המעשי לעבודת ההתבודדות והתפילה.
• אמונת עיתך: ספר המוסר על ניצול הזמן היקר, שכל רגע בו הוא נצח.
• מי הנחל: ביאור נפלא ובהיר על ליקוטי מוהר"ן.
• אור זורח: פירוש מתוק מדבש על ההגדה של פסח.

רבים מחסידי ברסלב בדורות האחרונים העידו: השער שלנו לרבנו נפתח בזכות "משיבת נפש" ו"השתפכות הנפש".

"אשכילה בדרך תמים"

הרב מטשערין היה ממליץ עליו את הפסוק: "אשכילה בדרך תמים". כשהיה מלמד נערים בני 13 גמרא ורש"י, היה מכניס בהם יראת שמים טהורה. מספרים שפעם ראו אותו מלמד את פרק י"א בתהילים "למנצח בה' חסיתי", והנערים ישבו מרותקים, שותים בצמא את דברי האמונה הפשוטה שנבעו מליבו.

בתפילות ראש השנה בקיבוץ באומן, היה רבי אלתר משמש כשליח ציבור מתחילת התפילה ועד "המלך". לא היו אלו תפילות רגילות – הוא היה צועק כל מילה במתיקות נפלאה, קורע שערי שמים. כשהיה מסיים, היה עומד ליד הבימה וממשיך להתפלל בדבקות, כשחברו, רבי אברהם שטרנהארץ (שניגש ל'יוצר'), ממתין לו בכל קטע שיסיים.

העקידה בטפליק

סופו של הצדיק היה נורא הוד, בבחינת מסירות נפש על קידוש השם. שנת תרע"ט (1919) הייתה שנה מדממת באוקראינה. מלחמת האזרחים השתוללה וכנופיות פורעים ("פטליורובצ'יקים") זרעו הרס. ביום שישי, י"ב (או י"ג) באדר ב', ישב רבי אלתר בביתו בטפליק יחד עם רבי נתן ב"ר אברהם, ועסקו בתורת רבינו הקדוש.

לפתע פרצו הפורעים לבית. רבי נתן הצליח להתחבא, אך את רבי אלתר מצאו המרצחים כשהוא רכון על ספריו, לומד תורה. שם, בתוך אותיות התורה הקדושה, רצחו אותו נפש. בן שבעים שנה היה במותו.

כתבים רבים ונדירים שהיו בביתו, כולל חלקים מ"ביאור הליקוטים" ו"כוכבי אור", וכן חיבורים שלו עצמו שלא הספיק להדפיס – אבדו באותה תקופה סוערת, ונותרנו אנו בחסרון גדול.

נר שלא כבה

רבי אלתר טפליקר אמנם נלקח מאיתנו בסערה, אך הוא השאיר אחריו ירושה שאין לה מחיר. בכל פעם שיהודי שבור לב פותח "משיבת נפש" ומוצא נחמה, בכל פעם שנער מתחיל להתבודד בזכות "השתפכות הנפש" – נשמתו של רבי אלתר מאירה ושפתותיו דובבות בקבר.

הוא לימד אותנו שאין ייאוש כלל, ושתורת רבינו שייכת לכולם – לפשוטים וללמדנים כאחד.

זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל, אמן.